שיר שחוזר אליי כל פעם מחדש. שימבורסקה מפרקת את הטופס הבירוקרטי של “קורות חיים” ומראה כמה הוא מרוקן מהחיים עצמם — הפער בין מה שנדרש לכתוב לבין מה שבאמת קרה.

השורה שנשארת איתי:
“מַה נָּחוּץ? נָחוּץ לִכְתֹּב בַּקָּשָׁה וּלְצָרֵף לָהּ קוֹרוֹת חַיִּים.”

זו בדיוק השאלה שאני חוזר אליה בישיבה — מה באמת נחוץ, ומה רק טופס.