מדיטציית זאזן שיקנטזה
זאזן מסוג שיקנטזה הגיע מזרם הסוטו זן ביפן. זהו התרגול שאני מבצע הכי הרבה בחיי היום-יום שלי - כבר קרוב ל-8 שנים. בעיניי ומניסיוני זהו תרגול מטיב, בעל השפעה לא מבוטלת על הנפש. אני חושב שכל אדם צריך לנסות ולראות בעצמו את מה שהתרגול הזה מעורר בו.
למדתי את השיטה ממורי, יובל אידו טל (לעמוד שלו).
מה זה שיקנטזה
“שיקנטזה” ביפנית מתורגם בערך ל”רק לשבת”. בניגוד למדיטציות אחרות שמבקשות להתמקד במושא ריכוז - כמו הנשימה או נר - זו מדיטציה ללא מושא. נותנים לכל מה שעולה לעלות, בלי להיאחז בו ובלי לדחוף אותו הצידה.
בישיבה מסוג זה יושבים, ומנסים כמה שפחות להפריע או לשלוט במה שקורה בפנים.
איך זה נראה בפועל
התרגול מתחיל קודם כל במנח הגוף. לרוב, בהנחיה, מתמקדים תחילה במנח הישיבה, ומשם משחררים בהדרגה את תשומת הלב ואת השליטה, ככל שאפשר.
בעיניי, זה יכול להיות מבלבל בהתחלה - ההבחנה בין מתי אני מתערב ומתי לא. ככל שישבתי יותר, הבנתי שגם הבלבול הזה הוא חלק מהישיבה עצמה.
חשוב לציין: במנזרים ביפן, התרגול הזה בדרך כלל אינו מלווה בהנחיה מתמשכת - המתרגל לומד בעצמו, לבד, איך זה נראה ומה בדיוק לעשות (עם אפשרות לשאול ולהתייעץ במנזר עצמו כשצריך).
המלצות להתחלה
לפני שיושבים, שווה להקשיב לפרק הזה ↗ - הוא מסביר בצורה טובה מאוד איך להתחיל לתרגל ומה לצפות.
מעבר לכך, כמה מדיטציות מונחות של יובל שיכולות לעזור בתחילת הדרך:
הכי מומלץ להתחיל אפילו בכמה דקות ביום, ולתת לזמן הישיבה לגדול לאט. אפשר גם לפנות אליי עם שאלות על ישיבה והרגלי תרגול.